במדינת החלמאים 6

א. הוא רצה אותו, הוא מאוד רצה אותו. למה? במדינת החלמאים המאורעות מתחלפות בקצב מסחרר: אירוע חדש דוחק את הקודם – וככל שהיה חשוב וגורלי יום אחד – למחרת כבר מאבד כל חשיבותו – יש משהו חשוב יותר! מי זוכר שלפני מספר חדשים היו כאן בחירות ומפלגות יצאו לקרב לחיים ומוות – לא על רעיונות או דרך הגשמתם – אלא על הדבר החשוב ביותר – על כסאות בהיכלי השלטון. וניצחה דווקא מפלגה שהבטיחה שינויים ברוב התחומים… עד שהגיע הזמן להרכבת הממשלה והגשמת ההבטחות. וכאן המנצח התחיל בחיפושים הקדחתניים לאיש שיגשים את הבטחותיו – ומצא בדיוק את האיש שהבטיח את ההפך… ככה תמיד בליכוד: אחרי הניצחון הם היו מקבלים רגליים קרות שיצטרכו להגשים את ההבטחות שנתנו לבוחר והיו מזמינים או קונים, שחקן חוץ שיבצע את העבודה שהליכוד כל הזמן נלחם בה: בגין מצא את דיין, מכר את סיני והסכים עם רעיון האוטונומיה בהסכמי קמפ-דוויד, נתניהו אחרי סידרה לימודית בקדנציה הראשונה שלו (לימדו אותו חזק!) הבין את הפטנט: אם בנקודת המפתח ישב איש שיעשה (ולא אכפת לו מה) – לא יבואו בטוענות לאף אחד. ותירוצים – יש בעיה עם תירוצים? דיברו על סכנה האיראנית, על פעולה צבאית הולכת וקרבה, מרחו את החלמאים בכל מיני סיפורים. אבל אחרי כחצי שנה כבר ברור שממשלה הזו (לפחות החלק הליכודי בה) לא מסוגלת לבצע מדיניות המתבססת על אינטרסים של המדינה ותקיפת הכור האירני (אם זה יהיה תלוי בביבי) לא תהיה בכלל. גם בגין בזמנו כשהיה מדובר על תקיפת הכור העיראקי היה עושה במכנסיים לולא הלחץ של אריק שרון הכור היה עומד שלם עד עכשיו. והרכש של ביבי - ברק – מוכר לציבור החלמאי: הוא היה כבר גם ראש הממשלה וגם שר הביטחון – ונכשל בכל התפקידים הממלכתיים שלו. הכל ידוע והכל היה לא מזמן: בתור ראש ממשלה הוא הביא את המדינה כמעט להתרסקות. אחראי באופן ישיר או עקיף לשתי מלחמות: זו שקיבלה שם אינתיפאדה 2 ומלחמת לבנון 2 (ובמלחמה הזו הוא היה גם יועץ צבאי של ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט וכל “ההצלחות” המרשימות בה – הן גם פרי התערבותו הפעילה). וברק הצטרף לממשלה, קיבל תפקיד (גורל המדינה תלוי בו) והתחיל בפעולה. מהי הפעולה? ברור – את זה הוא עשה כל הזמן - המשך חיסול נכסי המדינה (קרקע, אוצרות טבע, אינטרסים ביטחוניים). כחלק מהמכלול הכללי הוא מנסה לחסל גם את הנוכחות היהודית ביהודה ושומרון. מה, מדינת תל-אביב לא מספיקה להם? מהי הסיבה להתנהלות מוזרה זו? ברור – הכסף. יש הטוענים שברק מקורב (יותר נכון – בן חסותם) של הזוג קלינטון המושחת (אפילו בקנה מידה אמריקאי). בנוסף נציגי חברות הנפט וגז מהסביבה הקרובה ורחוקה מרחו את דרכו הפוליטית בכמות גדולה של מזומנים מכל קשת הצבעים. בתמורה הוא עושה את העבודה המלוכלכת בשבילם. דוגמה אחת מרבות – העברת שדה גז, הנמצא מול חופים דרומיים של ארצנו לערפאת וקבלת תרומה של חצי מיליון דולר למערכת בחירות מאיש שמיצג את בריטיש גז – חברה שקיבלה זיכיון לפיתוח השדה.וראש הממשלה? מפריח סיסמאות, נהנה מהתפקיד – ובעצם, השלטון נמצא בידי אחרים – אבל הכסא יש – דיינו. בקיצור, חלמאים יקרים כשאתם הולכים להצביע ליכוד – תחשבו טוב, מי יבצע את מדיניותו. קיים סיכוי גדול שזה יהיה האיש שאתם בכל הכוח מנסים למנוע שלטון ממנו. זוכרים את הביטוי: אשרי האיש אשר … במושב לצים לא ישב … בכל ההיסטוריה שלו ליכוד דמה מאוד למושב לצים. ובין כל ראשי הממשלה שלו היחיד שכמו סלע שמר על אינטרסים של המדינה היה יצחק שמיר. הלוואי שיהיה לחלמאים עוד ראש הממשלה דומה לו. ב. על השחיתות. בשני עשורים אחרונים מדינת החלמאים התברכה בממשלות שמכרו הכל בעד בצע כסף. זוכרים את אולמרט, הירשזון, ברק, שרון? לפי החשדות המיוחסים להם נוצר רושם שהם חילקו את העבודה כמו בארגונים המיועדים לפעולות אחרות – לכל אחד תפקיד מסוים. אצל החלמאים כל אחד ביצע חלק מהתפקיד הכללי – נחזור לדוגמת שדה הגז: ברק העביר אותו לערפאת (בעד חצי מיליון), שרון גירש את האוכלוסייה היהודית מהחופים הסמוכים עבור לא מעט מיליונים (את הסכום האמיתי אף פעם לא נדע) ואולמרט כל הקדנציה שלו לחץ על חתימת חוזים לקנית הגז (שהוא במקורו שייך לחלמאים) . כמה הוא קיבל – לא ידוע. לא הייתי כותב על זה לולא הלהיט החדש - סיפור הפרטת קרקעות המדינה. לפני הסיפור היה אפשר להגיד שביבי יכול לטעות או שאומץ גדול אין לו, אבל מושחת היא לא. אחרי הסיפור כבר לא ידוע - הלהט שלו והלחץ בביצוע החקיקה גורמים לחשוב שמעורבים כאן כספים רבים, ואלה - של מי? אולי פטרודולרים, אולי סוחרי נדל”ן עשירים ואולי מקורות אחרים - אבל לא נהיה מופתעים, אם יתגלה שחבר משפחה העביר לביבי כמה מיליונים למטרות צדקה. פורסם ב - News 1 ב - 02.09.09

במדינת החלמאים 4.

חלם (Chelm) – עיר נחמדה במזרח פולין (לא הייתי שם), אשר לא מזמן הייתה חיה בה קהילה יהודית גדולה. על החלמאים סופר לא מעט סיפורים שונים ומשונים. עכשיו כנראה אנו ירשנו את התכונות שלהם וסיפורים על החלמאים נהפכו למציאות בארצנו. א. כסף, כסף כסף… במדינת החלמאים אוהבים לדבר, אבל יודעים גם לשתוק, ובעיקר – כשמשלמים טוב עבור השתיקה. כמה דיבורים בזמנו היו על הקשר בין ההון והשלטון. ופתאום הכל השתתק. למה? כי במדינת החלמאים שליחי ההון עלו לשלטון ומשלמים טוב למי שיודע לשתוק. בגדול, עכשיו רוב רובו של בית המחוקקים – נציגי קבוצות שונות של בעלי הון (מקומי או זר). אבל, האם מישהו שם לב על זה בכלל? בזמן האחרון גם מפלגות נקנות בכסף. ושקט… לפנינו מספר דוגמאות: 1. מ.ר.צ (יחד) – מכירים את המפלגה הזו? צחוק הגורל שהיא הראשונה בין המפלגות שנקנו במזומנים – הצבע לא משנה. ועוד במחירי סוף העונה. נכון – עכשיו זה כבר לא רלוונטי – כי בבחירות אחרונות נבחר יושב ראש אחר. אבל בואו נזכור את הבחירות הקודמות מלפני כארבע שנים. אז התמודדו שני מועמדים: רן כהן ויוסי ביילין. הראשון, וותיק במפלגה, התאים יותר לרוח ודרך שלה, אבל לשני היו עמותת ז’נבה, חברים במפלגת לייבור הבריטית ואחרים (מי יודע איזה עוד חברים יש לו?) – וסכומי מזומנים בלתי מוגבלים הוזרמו, כדי להבטיח את נצחונו – והבחירות הוכרעו לכיוון הדרוש לבעלי המאה. 2. גם במפלגת-אחות של מ.ר.צ – העבודה לא מזמן בחרו את יושב-ראש. ומי ניצח? ברור – זה שהמציא את “עמותות ברק“. רק הפעם הפעולה הייתה דיסקרטית ומסודרת יותר. לא סתם אדון ברק בכמה שנים אחרונות, אחרי שהוא נעלם מאור הזרקורים, נעשה אחד מעשירי הארץ – דאגו למלא את סוללותיו בכמות מספקת של דולרים או יורו – כדי להבטיח את הניצחון בהופעתו החדשה. 3. ובסוף (כבר שכחנו?) – נבחר לא מזמן נשיא במדינת החלמאים (שמעון פרס). קודם כל בקולות המובטחים לו (מחנה השמאל והערבים), אבל הפעם התכוונו להצביע עבורו (ההצבעה בסוף לא התקיימה, כי כל המתחרים הורידו את מועמדותם מחוסר סיכוי) גם אחינו החרדים. מה קרה שפתאום אדון פרס נעשה “איש יקר” בלא מעט חצרות רבנים מזרמים שונים? זו לא פעם ראשונה שהוא ניסה להיבחר לתפקיד הנשיא או ראש הממשלה. ונכשל. אז מה השתנה? תשובה היא מאוד פשוטה – מכון פרס לשלום (הממומן בכספים שמגיעים מקצוות שונים של העולם) – צבר בינתיים מיליארדים רבים – והיה באפשרותו לשפוך לא מעט מזומנים - (ברור, רק לשם קדושה…… )) לכיוון הרצוי. והתוצאה ידועה. לסיכום: ריקבון הולך ומתפשט במדינת החלמאים. ומי יוכל לעצור אותו? רק אלוהים יודע. ב. "הידיד הגדול" במדינה הגדולה הטוענת שהיא ידידה של מדינת החלמאים הולך ומסתיים עידן שלטונה של משפחה מטקסס – משפחת בוש. ויש אלה המסכמים את תקופת שלטונה. גם כאן כדאי להתייחס להיבטים המשפיעים על חיי החלמאים. נעסוק בשניים: 1. הזכות הגדולה נפלה לידידינו ג'ורג' – הוא הצליח להוציא את השד האירני מהבקבוק, פעולה שכל קודמיו נכשלו בה. איך? הרס את קיר המגן שהיה בין פרס לעולם החיצון – חיסל את שלטונו של סדאם חוסיין. צחוק הגורל שסדאם היה המגן הגדול של העולם החופשי כולו, וגם מדינת החלמאים נהנתה מקיר המגן של סדאם. (להשוות כמה טילי סדאם עם סכנה האיראנית – כמו להשוות בין עקיצת יתוש להכשת נחש). עכשיו האירנים פרצו את הגבולות, בעלי בריתם השיעים שולטים גם בעיראק ודרך סוריה ולבנון הם נמצאים בגבולה הצפוני של מדינת החלמאים. הישג מרשים מאוד של הידיד הגדול! 2. גם קצת על עסקי הנפט (בכל זאת "המשפחה" מטקסס). כשאדון בוש הגיע לשלטון בשנת 2000, מחירה של חבית נפט היה - 36 דולר . עכשיו המחיר מגיע ל-130 דולר ויותר. עליה של כ-360% במשך 8 שנים! ויש עוד אלה המפקפקים ברמת אינטליגנציה של ראשי השלטון שם! פורסם ב-Nfc ב - 15.06.08