דפים


יום ראשון, 14 באוגוסט 2016

מאבק בהתנתקות (2005): הצילומים

ימֵים בֵּין הַמְּצָרִים לפני תשעה באב תמיד היו ימים קשים לעם היהודי. בהיסטוריה היהודית הם היו תקופה רוויה אסונות: חטא המרגלים וגזירת הנדודים לדור המדבר, חורבן בית המקדש הראשון, חורבן בית המקדש השני, כיבוש ביתר ע"י הרומאים במהלך מרד בר כוכבא, גירוש ספרד, פרוץ מאורעות תרפ"ט... לכל האירועים האלה כבר בזמננו צורף עוד אירוע שרבים אולי מנסים לשכוח ואחרים מנסים להשכיח בכל הכח – חורבנו של חבל חקלאי שלם שחיו בו כעשרת אלפים יהודים. הפשע בוצע ע"י חיילי "צבא הגנה לישראל" ושוטרי "משטרת ישראל" שעברו הכנה מיוחדת לקראת המבצע, כולל שטיפת מוח ע"י "הפסיכולוגים מטעם", ההופכת אדם לגולם, ומאפשרת שימוש בו לביצוע כל פקודה אפשרית. בעצת יחצ"נים רבים שגויסו כדי למכור את "המבצע" לציבור, הוא קיבל שם הניתן ל"עיכול" ע"י עם הארץ – "התנתקות".
לא אתייחס כאן לעצם האירוע – כתבתי עליו בשני מאמרים "התנתקות – עשר שנים" רק אזכיר שעם ישראל היושב בציון עבר שטיפת מוח אדירה ע"י כלי התקשורת הממסדיים, אך בכל זאת חלק גדול יחסית של אזרחי המדינה הצטרף לתנועת ההתנגדות – וכאן קרה דבר שלא מרבים לדבר עליו – החונטה של המושחתים "טיפלה" בהנהגת ההתנגדות והפחידה אותה במלחמת אחים שכאילו הייתה יכולה לפרוץ כל רגע וזו נכנעה והפכה את פעולות ההתנגדות לפעולות סרק.
בכל זאת השתתפו בפעולות רבבות אזרחי המדינה וביניהם גם עבדכם הנאמן. צילמתי את אנשי ההתנגדות ברגעים היפים שלהם – וכעת אני מפרסם את הצילומים. הצילומים ברובם משלושה מקומות איסוף: כפר מימון, יער אופקים ואזור צומת קציר (כאשר החונטה התחילה בפשיטה על הישובים היהודיים בשומרון).

אף אויב לא הצליח לעשות למדינת היהודים נזק כזה כמו הבוגדים בני עמינו.


אותו הנושא:

התנתקות – עשר שנים

פרק ראשון: הרקע
פורסם ב- 


התנתקות – עשר שנים (2)

       פרק שני: שותפים לפשע
פורסם ב- 

הצילומים סרוקים (לא הייתה לי אז מצלמה דיגיטלית) ומסודרים לפי הסדר הכרונולוגי:

כפר מימון


אירוע 18÷20.07.05

הגענו לכפר מימון מאוחר בערב, לאחר עצרת המחאה בנתיבות וצעדנו משם לכיוון גוש קטיף. הקטע הראשון (כמה קילומטרים) עברנו בכביש בצורה מסודרת, בלי הפרעות. לא זוכר את הנקודה, בה הופיעו יחידות משטרה וסגרו את כל הדרכים לכיוון מערב ודרום. ברחנו לשדות, לדרכי האפר, התחמקנו מהמחסומים – ובסוף הגענו לכפר מימון – שם המארגנים הקימו חניון לילה בדרך מנתיבות לגוש קטיף אך בבוקר הביאו אותנו למקום "נח יותר" – בין גדרות הישוב (היינו יותר מחמשת אלפים איש) ויחידות צבא ומשטרה כיתרו אותנו. בסוף נשארנו שם נדמה לי עוד יומיים (אולי אני טועה – הכל מהזיכרון). כבר ביום השני התחלנו להבין שמשהו לא בסדר – היו אלה (הצעירים) שהמשיכו בקבוצות קטנות לגוש. ביום השלישי "המנהיגים" ארגנו עצרת שהשתתפו בה רבנים, ראשי המועצות. אחרי כמה תפילות ונאומים אני ועוד כמה חברים עזבנו את המקום ובטרמפים הגענו לנתיבות ומשם הביתה.




בוקר. הספקה הגיעה


מימין - דוד כנעני ז"ל, מנהיג קבוצת "אוהל כפר יהושע"


יום רגיל בכפר



יער אופקים


אירוע 2-3.08.05

החנייה ביער אופקים התרחשה אחרי העצרת באופקים עצמה, היא' להבדיל מהאירוע הקודם –נתיבות-כפר מימון, הייתה אמורה להיות כיסוי לניסיון להגיע לגוש קטיף שהיה כבר מכותר אז. הגענו לשם מאוחר בלילה, אך המשתתפים לימודי ניסיון כפר מימון הביאו איתם אוהלים וציוד אחר. אנו (קבוצה קטנה של אנשי אוהל כבר יהושע) הגענו באוטובוס שארגנה ההתנגדות וישנו על הקרקע החולית. בבוקר נודע לנו שכמה קבוצות הצליחו לעבור והתחברו לתושבי הגוש. מצאתי רק צילום אחד משם.

מימין: ישי פולק, יבדל לחיים ארוכים, דוד כנעני ז"ל, פרץ ארליך ז"ל 

מפת האזור נתיבות - אופקים


צומת קציר

אירועים 16.08.05 ו- 22.08.05


הצילומים ממחסומים באזור צומת קציר ומזרחה, בניסיון להגיע ליישובי צפון השומרון שהיו אז בסכנת הפינוי.


























תגובה 1:

  1. הייתי מחליף את המילה 'בוגדים' אך עצם הטיעון שאף גורם חיצוני לא הצליח לגרום לנו נזק כמו עקירת גוש קטיף, הינו נכון ומדוייק. הממשלה, מערכת המשפט והתקשורת בצעו כאן הפיכה אנטי-דמוקרטית!העם בחר ממשלת ימין ואילו האדון שרון ומשרתיו[שחלקם נקנו על ידו בכסף],בחסות מערכת המשפח והתשקורת,פעלו בניגוד לרצון הבוחר ובאופן דיקטטורי ממש.

    השבמחק