יום שני, 30 באפריל 2018

בית הדין הגבוה מדי


תחילת אוקטובר 2005, חודשיים לאחר ההתנתקות, העם מלקק את הפצעים שהביאה עליו ממשלת המושחתים של שרון, אולמרט, פרס ואחרים, העונש עוד בדרך אך השאלות כבר נשאלות. מתחיל החיפוש של האחראים בפשע שנעשה ובמצבה העגום במדינה.
באותם הימים בעיתון "מקור ראשון" פורסם גיליון מיוחד של היומן המוקדש לבית המשפט העליון ולאהרן ברק שישב אז בראשו – והוא אקטואלי גם היום. אפשר למצוא בו תשובות לשאלות רבות שנשאלו בימים ההם וגם לאלה שנשאלות כעת.
קבוצה מאורגנת, סגורה, הדומה מאוד לארגון מחתרתי, בעורמה ובתחבולות שלא היו מביישות ארגוני הפשע הגדולים והחזקים ממנה, השתלטה על המערכת המשפטית בישראל. הם סילקו את כל האלה שעמדו בדרכם, בחרו כמה חוקים של הכנסת המתאימים להם – הכריזו עליהם כי על חוקי היסוד – והתחילו לנצל אותם להשתלטות על המדינה כולה. הפוטש של אהרן ברק וחבריו היה מלווה ב"משפטיזציה" של המנגנון הממשלתי כולו (בעזרה פעילה של הקרן לישראל החדשה שהופיעה בארץ במקביל להופעתו של אהרן ברק על הבמה הציבורית) – היא כוללה הכנסת "היועצים המשפטיים" מטעמם לכל מקום האפשרי והפיכתם למנהלים האמיתיים של המקום. בלי אישורם לא הייתה יכולה להתבצע שום פעולה בכל הרמות. כל המדינה הפכה שבוייה בידי "שליטי החוק". עוד ידברו וייכתבו על זה. 
סרקתי את רוב המאמרים המופיעים ביומן – הם נראים לי אקטואליים גם היום:

אמנון לורד

מדינה שפוטה



יאיר שפירא

בצלמו וכדמותו


עמיאל אונגר

מעבר לים זה עובד אחרת



אלישיב רייכנר

התנגשות בלתי נמנעת

ינון קדרי

שלטון הרוב


אלישיב רייכנר

איילה שלוחה

קישור למקור:

בית הדין הגבוה מדי

פורסם ב- 

יום שבת, 16 בדצמבר 2017

חג חנוכה: המקורות

מקווה שכולם יודעים שחג חנוכה הוא לא רק סופגניות או הדלקת נרות – הוא חג הניצחון במלחמת העצמאות של אבותינו בתקופת הבית השני. ניצחון של צבא יהודה המכבי על צבאו של אנטיוכוס הרביעי אפיפנס מבית סלווקוס שהביא עצמאות ליהודה לראשונה אחרי חזרת גולי בבל לארץ ישראל. עם טיהורו של בית המקדש וחידוש עבודת הקורבנות הורה יהודה המכבי על חגיגת הניצחון.
לא נשארו מסמכים אותנטיים רבים מהתקופה ההיא – לאחר נצחונו של צבא המורדים, המלחמה עם היוונים נמשכה עוד שנים רבות, היו הצלחות והיו מפלות – לא נכנס לפרטים, למדתם את זה. מעניין, שאחרי כאלפיים מאתיים שנה דבר אחד כמעט לא השתנה: היהודים נשארו אותם היהודים, הרוב המוחלט הגנו בכל האמצעים העומדים לרשותם על ארצם, על אורח החיים שלהם, על דתם. לעומתם המיעוט (בעיקר השכבות השולטות – האליטה, ובתוכה היו גם הכוהנים הגדולים) התייוונו, הזניחו את מסורת האבות ונמחקו מהעם היהודי וגם מההיסטוריה.

כמעט לא נשארו לדורות הבאים מסמכים אותנטיים מן התקופה ההיא. כל מה שידוע לנו - או שנכתב מאות שנים אחרי האירועים או שהגיעו ממקורות יווניים, אך קיימים גם שני ספרים מאותה תקופה שלא תמצאו אותם בין ספרי התנ"ך: מקבים א ומקבים ב – אשר הגיעו אלינו בשפה היוונית. תיאור הספרים לפנינו:

מגיש כאן התחלת ספר מקבים א (יותר משלושים עמודים שנכתבו ע"י איש שהיה שותף פעיל באירועים האלה)  – אם עמוד קשה לקריאה – תקליקו עליו בעכבר: