יום שבת, 16 בדצמבר 2017

חג חנוכה: המקורות

מקווה שכולם יודעים שחג חנוכה הוא לא רק סופגניות או הדלקת נרות – הוא חג הניצחון במלחמת העצמאות של אבותינו בתקופת הבית השני. ניצחון של צבא יהודה המכבי על צבאו של אנטיוכוס הרביעי אפיפנס מבית סלווקוס שהביא עצמאות ליהודה לראשונה אחרי חזרת גולי בבל לארץ ישראל. עם טיהורו של בית המקדש וחידוש עבודת הקורבנות הורה יהודה המכבי על חגיגת הניצחון.
לא נשארו מסמכים אותנטיים רבים מהתקופה ההיא – לאחר נצחונו של צבא המורדים, המלחמה עם היוונים נמשכה עוד שנים רבות, היו הצלחות והיו מפלות – לא נכנס לפרטים, למדתם את זה. מעניין, שאחרי כאלפיים מאתיים שנה דבר אחד כמעט לא השתנה: היהודים נשארו אותם היהודים, הרוב המוחלט הגנו בכל האמצעים העומדים לרשותם על ארצם, על אורח החיים שלהם, על דתם. לעומתם המיעוט (בעיקר השכבות השולטות – האליטה, ובתוכה היו גם הכוהנים הגדולים) התייוונו, הזניחו את מסורת האבות ונמחקו מהעם היהודי וגם מההיסטוריה.

כמעט לא נשארו לדורות הבאים מסמכים אותנטיים מן התקופה ההיא. כל מה שידוע לנו - או שנכתב מאות שנים אחרי האירועים או שהגיעו ממקורות יווניים, אך קיימים גם שני ספרים מאותה תקופה שלא תמצאו אותם בין ספרי התנ"ך: מקבים א ומקבים ב – אשר הגיעו אלינו בשפה היוונית. תיאור הספרים לפנינו:

מגיש כאן התחלת ספר מקבים א (יותר משלושים עמודים שנכתבו ע"י איש שהיה שותף פעיל באירועים האלה)  – אם עמוד קשה לקריאה – תקליקו עליו בעכבר:











































יום שלישי, 21 בנובמבר 2017

מלחמת בני עשו בבני יעקב, מותו של עשו

קצת היסטוריה

אנו העם העתיק בעולם, לכן כאשר אנו מדברים על היסטורית עמנו אפשר בקלות להגיע לסיפורים שהתרחשו לפני ארבעת אלפים שנה ויותר. אז היינו משפחה, קטנה בהתחלה, החיה באזורי המפתח של המזרח הקדום: ארם נהריים, ארץ ישראל (אז ארץ כנען), מצרים וגם במקומות אחרים באותה הסביבה.
בפרקים הראשונים של ספר התורה מתוארים חיי אבותינו אברהם, יצחק ויעקב ויש לא מעט חומר עליהם, תולדות חייהם, תיאור הנדודים שלהם ברחבי העולם הקדמון, אך ספר התורה הוא לא ספר היסטוריה – הוא הספר הבסיסי של דת ישראל ורק האירועים הנחוצים להבנתה מצאו את מקומם בו - התרחשויות רבות של אותה תקופה מצאו את עצמן בחוץ. כנראה בתקופה הקדומה היו מאות ספרים שתיארו גם את האירועים האלה בפרטי פרטים – כמות עצומה של ספרים הייתה בבית המקדש בירושלים ובספרייה הגדולה באלכסנדריה (מצרים) – אך בית המקדש נחרב לפני כאלפיים שנה ואיך שזה נראה מוזר – אחריו נשרפה גם הספרייה באלכסנדריה. נשארו מקורות בודדים שהשתמרו בכל קצווי תבל והביאו לנו לפחות חלק מהסיפורים של אותה התקופה.
אחד מהם – ספר היובלים שנכתב במקורו בעברית אך הגיע אלינו בתרגומים יווני, רומי וכושי – מיוונית. לפי החוקרים הוא היה שייך לספריית הכוהנים בני צדוק – (מוויקיפדיה). מופיעים בו לא מעט אירועים שלא מוזכרים בכלל בספר התורה, בינם גם סיפור המלחמה של בני עשו בבני יעקב שפרצה אחרי מותו של אביהם יצחק, כולל סיפור מותו של עשולא תמצאו אותו בשום ספר היסטוריה
 מקווה שלרבים הסיפור יהיה מעניין.





יום שני, 16 באוקטובר 2017

ניצוצות: מסע לארץ "השבע"

לא זוכר בדיוק מתי ראיתי את הביטאון לראשונה אך זוכר שהייתה זו חוברת עם כותרת גדולה: "מוחו של הפרח", החוברת הייתה חצי מפורקת, חסרו שם כמה עמודים אבל המאמרים שמצאתי שם היו מעניינים מאוד. אחד מהם כבר הזכרתי, והיה בנוסף עוד סיפור מעניין: "פגישה עטופת מסתורין" - על מפגש עם המוות. הייתי עוד רחוק מהיהדות כמו רוב עולי רוסיה – רק קצת יותר מעשר שנים בארץ אך מאמרים אלה פתחו לפני עולם חדש שלא הייתי מודע לו. התחלתי לחפש עוד עותקים של הביטאון, מצאתי עוד אחד או שניים (זה היה באמצע שנות השמונים, מספר שנים לאחר תחילת הופעתם). אז התקשרתי לביתו של העורך רב משה גרילק, דברתי עם אשתו והיא שלחה לי עוד מספר חוברות שנשארו אצלם. כמעט בטוח שאין לי הכל, אך זה מספיק על-מנת להעריך את הרמה הגבוהה, את הנושאים המעניינים, צורת ההגשה המובנת לכל אחד, בקיצור, הביטאון הנ"ל היה הזרז להתקרבותי לדת ישראל.

ניסיתי לחפש את המאמרים מ"ניצוצות" באינטרנט אך ללא הצלחה. אני בטוח שההעתקים הנמצאים אצלי היו יכולים להיות מועילים לרבים, אך הפרסום דורש בעיקר זמן: סריקה, טיפול בצילומים, פרסום עצמו – וזמן חופשי אין לי, אז בינתיים הנה צעד ראשון: סרקתי את מאמרו של משה גרילק "מסע לארץ "השבע"" ומפרסם אותו.