דפים


יום חמישי, 27 בדצמבר 2018

"שלום לגולן!" של אהוד ברק


Ehud Barak's "Goodbye Golan."
אתם מוזמנים לחוות את העולם של אתמול – שישה עמודים בעיתון "מעריב" מתאריך 10.12.1999 – על הימים העליזים של ממשלת ברק ונסיונו להגיע להסכם שלום עם סוריה ולברוח מרמת הגולן. חלק מהכתבות פרסמתי באתר האקטואליה  ((zfonim.wordpress.com, כאן אשתדל לפרסם את כל הכתבות.
אז ברוכים הבאים לעולמה של ממשלת ברק של סוף 1999:
עמוד 1
הכתבות העיקריות:



עמוד 2 


עמוד 3




עמוד 4



עמוד 5



עמוד 6


אותו נושא:
פורסם ב-

יום רביעי, 31 באוקטובר 2018

פסטיבל רבין

דברים בשם אומרם /כ"ג בחשוון/
זה קורה כל שנה אחרי חגיי חודש תשרי – מגיעה תקופה בה קבוצות מסוימות של הפוליטיקאים מרשים לעצמם לעסוק בהסתה בלי שום הגבלות, הם מנצלים הפרש הזמן לציון האירוע בלוח העברי והלוח הגרגוריאני או להפך להפצת שקרים, ליבוי השנאה ופילוג בעם. כדי להראות להם קצת מאווירת הימים ההם סרקתי שני עמודים של עיתון "מקור ראשון" מתאריך י"ד בחשוון תשנ"ח (14.11.97)



פורסם ב-

זמן לחשבון נפש.

פורסם ב-

יום ראשון, 28 באוקטובר 2018

מרטין שלאף


בכתבה שפרסמתי בשבוע שעבר "מינוי הרמטכ"ל: הסיכום" היו גם כמה קטעים המוקדשים לקשרים של הפוליטיקאים ישראלים עם טייקון האוסטרי מרטין שלאף. זה לא התחיל היום – הכל התחיל אחרי הסכמי אוסלו והבאת כנופיות מחבלי אש"ף מתוניס ארצה (הם הפכו מהר מאוד לרשות הפלסטינית). אז החלה גם השחתה מואצת של הפוליטיקאים ישראליים ע"י ערפאת ושליחיו – ומרטין שלאף היה אחד המובילים בינם. נשפכו מיליונים רבים לכל הכיוונים – ולא מעטים היו מוכנים למכור את נפשם בעד בצע כסף. בעיתון "מקור ראשון" מ- 18.06.2004 פורסמה כתבה של פזית רבינא על האיש: "הפרטנר מווינה" והיא אקטואלית גם כעת – האיש ממשיך לבחוש בפוליטיקה ישראלית גם בימים האלה.
סרקתי את הכתבה ומפרסם את כל הכתבה כאן. ממליץ לקרוא – זה מעניין.






אותו הנושא:
פורסם ב- 08.2013

יום שני, 30 באפריל 2018

בית הדין הגבוה מדי


תחילת אוקטובר 2005, חודשיים לאחר ההתנתקות, העם מלקק את הפצעים שהביאה עליו ממשלת המושחתים של שרון, אולמרט, פרס ואחרים, העונש עוד בדרך אך השאלות כבר נשאלות. מתחיל החיפוש של האחראים בפשע שנעשה ובמצבה העגום במדינה.
באותם הימים בעיתון "מקור ראשון" פורסם גיליון מיוחד של היומן המוקדש לבית המשפט העליון ולאהרן ברק שישב אז בראשו – והוא אקטואלי גם היום. אפשר למצוא בו תשובות לשאלות רבות שנשאלו בימים ההם וגם לאלה שנשאלות כעת.
קבוצה מאורגנת, סגורה, הדומה מאוד לארגון מחתרתי, בעורמה ובתחבולות שלא היו מביישות ארגוני הפשע הגדולים והחזקים ממנה, השתלטה על המערכת המשפטית בישראל. הם סילקו את כל האלה שעמדו בדרכם, בחרו כמה חוקים של הכנסת המתאימים להם – הכריזו עליהם כי על חוקי היסוד – והתחילו לנצל אותם להשתלטות על המדינה כולה. הפוטש של אהרן ברק וחבריו היה מלווה ב"משפטיזציה" של המנגנון הממשלתי כולו (בעזרה פעילה של הקרן לישראל החדשה שהופיעה בארץ במקביל להופעתו של אהרן ברק על הבמה הציבורית) – היא כוללה הכנסת "היועצים המשפטיים" מטעמם לכל מקום האפשרי והפיכתם למנהלים האמיתיים של המקום. בלי אישורם לא הייתה יכולה להתבצע שום פעולה בכל הרמות. כל המדינה הפכה שבוייה בידי "שליטי החוק". עוד ידברו וייכתבו על זה. 
סרקתי את רוב המאמרים המופיעים ביומן – הם נראים לי אקטואליים גם היום:

אמנון לורד

מדינה שפוטה



יאיר שפירא

בצלמו וכדמותו


עמיאל אונגר

מעבר לים זה עובד אחרת



אלישיב רייכנר

התנגשות בלתי נמנעת

ינון קדרי

שלטון הרוב


אלישיב רייכנר

איילה שלוחה

קישור למקור:

בית הדין הגבוה מדי

פורסם ב-