יום שני, 30 באפריל 2018

בית הדין הגבוה מדי


תחילת אוקטובר 2005, חודשיים לאחר ההתנתקות, העם מלקק את הפצעים שהביאה עליו ממשלת המושחתים של שרון, אולמרט, פרס ואחרים, העונש עוד בדרך אך השאלות כבר נשאלות. מתחיל החיפוש של האחראים בפשע שנעשה ובמצבה העגום במדינה.
באותם הימים בעיתון "מקור ראשון" פורסם גיליון מיוחד של היומן המוקדש לבית המשפט העליון ולאהרן ברק שישב אז בראשו – והוא אקטואלי גם היום. אפשר למצוא בו תשובות לשאלות רבות שנשאלו בימים ההם וגם לאלה שנשאלות כעת.
קבוצה מאורגנת, סגורה, הדומה מאוד לארגון מחתרתי, בעורמה ובתחבולות שלא היו מביישות ארגוני הפשע הגדולים והחזקים ממנה, השתלטה על המערכת המשפטית בישראל. הם סילקו את כל האלה שעמדו בדרכם, בחרו כמה חוקים של הכנסת המתאימים להם – הכריזו עליהם כי על חוקי היסוד – והתחילו לנצל אותם להשתלטות על המדינה כולה. הפוטש של אהרן ברק וחבריו היה מלווה ב"משפטיזציה" של המנגנון הממשלתי כולו (בעזרה פעילה של הקרן לישראל החדשה שהופיעה בארץ במקביל להופעתו של אהרן ברק על הבמה הציבורית) – היא כוללה הכנסת "היועצים המשפטיים" מטעמם לכל מקום האפשרי והפיכתם למנהלים האמיתיים של המקום. בלי אישורם לא הייתה יכולה להתבצע שום פעולה בכל הרמות. כל המדינה הפכה שבוייה בידי "שליטי החוק". עוד ידברו וייכתבו על זה. 
סרקתי את רוב המאמרים המופיעים ביומן – הם נראים לי אקטואליים גם היום:

אמנון לורד

מדינה שפוטה



יאיר שפירא

בצלמו וכדמותו


עמיאל אונגר

מעבר לים זה עובד אחרת



אלישיב רייכנר

התנגשות בלתי נמנעת

ינון קדרי

שלטון הרוב


אלישיב רייכנר

איילה שלוחה

קישור למקור:

בית הדין הגבוה מדי

פורסם ב- 

2 comments:

  1. מתוך השם בג"ץ, היינו: "בי"ד גבוה לצדק" אתם למדים כי השם הזה מייצג יוהרה ויומרנות אליטיסטית.
    אילו נקרא: "בי"ד לצדק גבוה" - הייתי סבור, כי הצדק ממוצה ומזוקק בתהליך שהופך אותו ל"צדק מרוכז", יותר ממה שבי"ד בערכאה נמוכה יותר יכול להשיג...
    אבל השם "בי"ד גבוה לצדק" טומן ומסתיר משמעות של: "בית הדין הוא הגבוה. הצדק? - לאו דווקא...!".
    הכל מתחיל מן האליטיזם והמגלומניה של השופטים הסבורים, עפ"י מאמר חז"ל, כי: "הזונות מפרכסות זו את זו". ממילא, יבחרו השופטים את השופטים לביהמ"ש העליון...
    בחירת שופטי ביהמ"ש העליון צריך להיעשות באופן דמוקרטי, כדלקמן:
    א. יכול/ה כל שופט/ת מחוזי/ת וכל משפטן/ית באקדמיה, בדירוג של "מרצה" ומעלה, להגיש את מועמדותו.
    ב. על כל מועמד/ת להגיש לציבור, בפורמט אחיד ובאורך זהה, את קורות חייו/ה. כולל: הכשרה מקצועית, לימודים נוספים, ותק וניסיון מקצועי, השתייכות מפלגתית (כולל תנועת נוער בעבר).
    ג. המועמדים לא יוכלו לנהל קמפיין-בחירות כלשהו ולא פירסום בכל צורה שהיא.
    ד. המועמדים יועמדו לבחירה אישית, ע"י כל האזרחים בעלי זכות הבחירה לכנסת, באותו אופן שנבחרים ראשי עיריות ומועצות מקומיות ו/או חברי הכנסת.
    ה. הבחירות - אחת לשש שנים.
    בלי וועדות, בלי נפוטיזם, בלי חבר-מביא-חבר, בלי "דחיפות" של אינטרסנטים כגון "הקרן לישראל חדשה" וכד'.
    או-אז, יוכלו השופטים בביהמ"ש העליון לבחור להם בצ"ג: "בי"ד לצדק גבוה"...

    השבמחק
    תשובות
    1. ממאמרו של אהרן רול "כשל האקטיביזם השיפוטי" מתאריך 05/05/2009
      "... יושבת לה חבורת שופטים אשר מעולם לא ניבחרה לכך על ידי הציבור והעמלה קשות לבחור את עצמה מתוך עצמה. יושבת לה במגדל שן גבה קומה, כה גבה קומה עד כי אויר הפסגות הדליל שם למעלה מערפל עליהם את חושיהם ושיקול דעתם. אלו הם האנשים שעליהם נסמכת מדינת ישראל בהנחלת חוקיה לשם יציבות הסדר הציבורי והבין-אישי. כדי ביזיון וקצף. כבר יודעים אנו מהי תוצאתם של נישואי קרובים לאורך שנים---יצורים פגומים גופנית, נפשית ושכלית..."

      מחק