אהוביה טבנקין ז"ל

בערב יום א, יד בסיוון (03.06.12) התקיים בקדומים ערב לזכרו של אהוביה טבנקין ז"ל (במלאת שנה לפטירתו), בנו של מנהיג אחדות העבודה יצחק טבנקין, איש שבחייו ובמעשיו חיבר והגשים עקרונות תנועת העבודה, אהבת המולדת, גאולת הארץ והתיישבות בה. מוסכניק בקיבוץ, איש מודיעין בצה"ל, שותף נלהב במאבק להתיישבות יהודית בשומרון וגם בן גאה של שבט טבנקין שהשאיר את חותמו בכל התחומים של הקמת הבית השלישי.

כאן תוכלו למצוא מודעה על ערב לזכרו של אהוביה ז"ל ומספר קטעים מהספר עליו שהוציא קיבוץ "עין-חרוד מאוחד". מקווה במשך הזמן להוסיף עוד חומר עליו.

יהיה זכרו ברוך!

השופטים, מי הם?

בזמן האחרון נושאי חוק ומשפט לא יורדים מסדר היום הציבורי בארצנו הקטנטונת, אולי בזכות ההתערבות הגסה של בית המשפט העליון להחלטות ממשלה והכנסת שהם הריבון ובזכותם המוסד ההוא בכלל קיים, אולי בזכות כמות הולכת וגדלה של בעלי השכלה משפטית שהייתה מספקת גם מדינות גדולות כמו צרפת או איטליה. כדי להבין את גודל הבעיה חשוב גם לדעת מי הם השופטים ואיך הם נבחרים: טבלת השוואה שהופיעה בעתון "מקור ראשון" מראה את הפגם העיקרי בתהליך בחירת השופטים אצלנו שמורגש בעיקר בבית המשפט העליון – השופטים המכהנים בעצם ממנים את השפטים החדשים ומביאים לשם את החברים או למעשה את ה"כפילים" שלהם ואז אנו מגיעים למצב המתואר יפה בסרט "MATRIX" שגורם לבעיות חמורות במדינה.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב 1992

החוק נחקק לפני כעשרים שנה ב-17.03.92 והאליטה המשפטית בכל הזדמנות דואגת להזכיר ולשבח אותו אבל זה לא אומר שבית המשפט העליון מתייחס אליו כלל בהחלטותיו הרבות נגד ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. לא בטוח שרבים קראו אותו בכלל, לכן אני מפרסם אותו כאן כדי שהנוסח יהיה נגיש לכלל 

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב 1992
כולל תיקון (10 במרס 1994) ס"ח 1454: סעיף 1, 8

חוק-יסוד:כבוד האדם וחירותו 1א1. עקרונות יסוד זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. 1א.מטרה חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה  יהודית ודמוקרטית. 2. שמירה על החיים, הגוף והכבוד אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם. 3. שמירה על הקנין אין פוגעים בקנינו של אדם. 4. הגנה על החיים, הגוף והכבוד כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו. 5. חירות אישית אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת. 6. יציאה מישראל וכניסה אליה (א) כל אדם חופשי לצאת מישראל. (ב) כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל. 7. פרטיות וצנעת הפרט (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. (ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו. (ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו. (ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו. 8. פגיעה בזכויות פגיעה בזכויות (תיקון מס' 1)2 אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה שלמדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפיחוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. 9. סייג לגבי כוחות הבטחון אין מגבילים זכויות שלפי חוק-יסוד זה של המשרתים בצבא-הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הבטחון האחרים של המדינה, ואין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי חוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות. 10. שמירת דינים  אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד. 11. תחולה  כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה. 12. יציבות החוק  אין בכוחן של תקנות שעת-חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח - 1948 3 , מותר להתקין תקנות שעת-חירום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק-יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש. חיים הרצוג נשיא המדינה יצחק שמיר ראש הממשלה דב שילנסקי יושב ראש הכנסת 1 ס"ח התשנ"ב, עמ' 150; תיקון מס' 1 - ס"ח התשנ"ד, עמ' 90. 2 אין לצרף את הכנסת כצד בהליכים שבהם נדונה חוקתיותו של חוק שחוקק על ידי הכנסת (בג"צ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל ואח' נ' שר האוצר ואח', פ"ד נ (4) 380). 3 ע"ר מס' 2, התש"ח, עמ' 1; ס"ח התשמ"א, עמ' 306.

המקור: וויקיפדיה

עיתון "מולדת" (עיתונים שנעלמו 2)

העיתון כבר איננו מזמן – הוא היה כולו של גנדי (רחבעם זאבי) - גיבור אגדי ומפקד נערץ. עם הירצחו הפסיק להופיע גם העיתון. מדובר על עיתון "מולדת" - בטאון המפלגה בעלת אותו השם. גנדי, כנראה, עשה את העבודה העיקרית בהוצאתו: גם ערך וגם כתב את רוב המאמרים. בעתון שהיה אצלי סרקתי רק חלק מהמאמרים, ולהפתעתי מצאתי שם מאמר של חגי הוברמן – כעת אני גם מפרסם אותו.

רחבעם זאבי (ויקיפדיה)

סיון תשנ"ה (מאי-יוני 1995)

השמדת הכורדים - דברי גנדי בכנסת

אבשלום קור - "למי שייכת המרפסת שלי?"

שמעון פרס

מפת ממלכת דוד

חגי הוברמן "ממשלת גולדה החליטה להקים את נצרים"

גנדי בכנסת: "אם הייתה ממשלה בירושלים"

משה יראון: "הממשלה לא נכנעת לטרור..."

עיתון "מולדת" אב-אלול 1995

נאומו של גנדי בכנסת:

"נבטל את ההסכמים עם אש"פ..." אשרי המאמין!

גנדי על "המזרח התיכון החדש"

שמעון פרס - הבווארי?

 

"על המיליציות ואנטישמיות בארה"ב" עו"ד יגאל סלונים

פרופ' מנשה הראל "הגולן - יהודי!"

אהרון ברק (מאמרים ישנים 3)

איש שנוי במחלוקת שהיה תקופה ארוכה יושב ראש מוסד שנוי במחלוקת – בית משפט העליון. קטונתי מלהעריך את פעילותו מבחינה משפטית, כי אין לי שום מושג בתחום, אבל בתור יהודי ואזרח במדינה יהודית אני יכול בהחלט להגיד שאין לו שום קשר ליהדות ולמשפט העברי ולרוב התושבים היהודים בארץ ישראל. איך איש כזה היה יכול להיות יועץ משפטי לממשלה (כולל ממשלת בגין) ולהיכנס לבית משפט העליון – חייבים לשאול את מנהיגי הליכוד דאז, אבל רובם כבר לא איתנו. עכשיו בליכוד יש הרבה יותר נציגים במרכז ובכנסת שמיצגים את הרעיונות הבסיסיים שלו. אבל מי שחושב שהנהגת הליכוד עכשיו שונה בהרבה – שיקום!

במאמר מ-18.08.95 מתאר עו"ד גידי פרישטיק את  פועלו של שופט ברק עד להיותו נשיא בית משפט העליון, עד למהפכה השיפוטית שהוא היה המיישם העיקרי שלה. שווה לקראו. 

עתון "הצפה" 18.08.95

סיפורים מעיתונים שנעלמו (מאמרים ישנים 5)

סרקתי את זה או מהדף המקורי או מעתון אחר (אני כבר לא זוכר), אבל הנקודה החשובה כאן היא הזיוף. לכל אורך ההיסטוריה פעילות מפלגות קומוניסטיות הייתה בנויה על שקרים וזיופים בגדול או בקטן. עולמו של ג'ורג' אורוול בספר 1984  מתאר את השלטון הקומוניסטי כמו שהוא היה קיים כמעט בחצי עולם. שלוחותיו אצלנו מתנהגות דומה עם הבדל קטן – עושות את זה בצורה זהירה יותר – הן עוד לא בשלטון. גם תאריך אין לי, אבל לפי המסמך כנראה מדובר על שנים 88-89 (במאה שעברה).