מדריך מקוצר על פלסטינה (ארץ ישראל) לתיירים יהודים - 1911

הפוסט פורסם במקורו בשנת 2010, אך יש בו חומר מעניין מאוד ורצוי שהמבקרים בבלוג יראו מה היה בארץ ישראל לפני כמאה ועשר שנים. לא משנה שום דבר בתוכן

אנו נמצאים כעת מתחת למתקפת "היסטוריונים חדשים" המזייפים כל העובדות ההיסטוריות המהוות בסיס לעצם קיומינו בתקווה שזיכרון האדם הוא קצר - ותשלום עבור השקר הוא שמן.

הרי המשכורת אף פעם לא מספיקה.

כדי להציג את האמת, כאן מוצג מדריך מקוצר על פלסטינה (עמודים סרוקים) בשפה הרוסית שהוצא

לאור בווילנה בשנת 1911

תודה לאיש שעשה את המלכה - אני מחפש את שמו - וברגע שאמצא אפרסם אותו.

מתנצל על חוסר תרגום - אין לי זמן לזה - אבל, ברוך השם, יש לא מעט דוברי רוסית בארצינו -

וכל אחד יכול להיאזר במישהו למטרה זו.

חלק ראשון

ידיעות כלליות

דף פתיחת הספר - תכנית עריכה בשום אופן לא רצתה להעביר אותו למקומו

התוכן

המשך "ידיעות כלליות"

נתיבי נסיעה ל"פלסטינה"

משך נסיעה והציוד הדרוש. עלויות ואמצעי תשלום אקלים ותנאים סניטריים

תהליך הגעה ועליה על החוף

בתי מלון

דואר וטלגרף

תכניות נסיעה

חלק שני מסלולי נסיעות

טבלת ישובים יהודיים

תכנון זמן לנסיעה

סקירה על אכלוסיה יהודית, חלוקה באזורים וצמיחתה

רשימת מקומות מומלצים לביקור

1. 
   
   

תתעוררו, אתם במלחמה

Wake up, you're at war

בתקופה האחרונה לא עובר יום ללא איזה אירוע ביטחוני שחלקם הגדול מושתקים ע"י  מערכות התעמולה של מדינת היהודים. הם מנסים להתעלם מבעיות הביטחון, כי הן תוצאות מחדלים או תוצאת פעילותם של הגופים החתרניים, העוינים את המדינה היהודית – ומערכות התעמולה תמיד לצידם. רק אם יש נפגעים – כמעט בלתי אפשרי להעלים את האירוע

זה לא חדש. כבר שלושים שנה אחרי הסכמי אוסלו ב"מזרח התיכון החדש" של שמעון פרס לא היה אפילו יום אחד של שלום. בדרך כלל מאשימים את הצד הערבי. הם גם מסיתים וגם רוצחים, הם פוגעים בכל דבר שקשור לנו, אם הם רק יכולים: חבלה, גנבות, רצח, אונס. אם הם רק יכולים? מי נותן להם את היכולת? איך לא – כל המוסדות הביטחון והצדק של מדינת היהודים מנוטרלים ועושים בדיוק את ההיפך מתפקידם המוצהר, אפילו במקרה של רצח יהודי - באופן אוטומטי בשלב הראשון המשטרה מצהירה שהיא בודקת את "הרקע" ומוציאה "צו איסור פרסום". אחרי פרק זמן "סביר" כאשר הסיפור נשכח – יוצאת האמת לאור. נשתדל להתייחס לכל זה, אך קודם בואו נעבור מספר אירועים של הימים האחרונים – הם יתנו לנו תמונת מצב שכל כך מנסים להסתיר.

מפורום סקופים של רוטרנט:  

כתבה ב"ישראל היום:

הקישור:  

https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/6159252 

כאן יהיו  מספר קישורים לטוויטר, אך לצערי בבלוגים של GOOGLE  להבדיל מ- WORD PRESSאי אפשר לקבל אוטומטית את הקרנת סרטונים או אפילו ציוצים משם, צריך ללחוץ על הקישור

סיפורים מפיגוע בירושלים וחקירת הלוחמים:

הקישור לטוויטר (ולסרטון): 

https://twitter.com/i/status/1467243856357900288 

סליחה שחיסלנו: סרטון מעניין בטוויטר של נערה ירושלמית שיבת ציון פרידמן

  https://twitter.com/i/status/1467211423042396163 

תגובת משרד המשפטים ועוד ציוץ מטוויטר:

נסיים את הנושא בקריקטורה של גיא מור שפורסמה בעקבות סיפור חקירת הלוחמים:

הודעה סופית אחרי סערת הזעם הציבורי:

עוד מספר אירועים שלא כל כך מדברים עליהם. נתחיל מתקיפת מסגרים יהודים ע"י הערבים באתר בנייה ברעננה: 

אך הגיהינום האמיתי הוא בערי הנגב ובערים מעורבות: לוד, רמלה, עכו, יפו – שם השתוללות הערבים נמשכת בלי הפסקה בלי התערבות הממשית של כוחות הביטחון. בקטעי ההמשך מופיעים ציוצים מטוויטר, בהם סרטונים המתארים את האווירה בערים האלה. כאן בבלוג אי אפשר להפעיל אותם, אך בינתיים הצלחתי להכנס לאתר ולפרסם את הכתבה שם, לכן לאלה המעוניינים להפעיל את הסרטונים ולראות אותם ממליץ להמשיך לפי הקישור:

תתעוררו, אתם במלחמה

אפשר גם להמשיך כאן ולראות אותם דרך הטוויטר

לילות בבער שבע. תתארו את הרגשת אישה ההולכת הביתה ברחוב ריק בלילה וערבי ברכב מטריד אותה כל הדרך:

הקישור: 

https://twitter.com/i/status/1465942818040467457

לילות בלוד (סרטונים בקישורים): 

    https://twitter.com/i/status/1468687336540151813

https://twitter.com/i/status/1467250747674959881 

ציוצים של SAHER הראשון על המיליציה ערבית בנצרת (סרטון בקישור):

מיליציה ערבית בג'נין (סרטון בקישור):

Saher על המצב הביטחוני:

הפגנת תושבי הנגב המופקרים:

לסיום הפרק: אזעקת אמת

התמונה הכללית שראינו – תמונת המחדל שנוצר תוך החודשים ספורים, אחרי הרכבת הממשלה שעשתה את כל הטעויות האפשריות כדי להרוס הכל שנבנה בשנות הקיום של המדינה היהודית שכל כך רבים הקריבו את החיים בעדה

המדינה בוערת ואין מי שיגן עליה

סיפורו של דוד חיים

The story of uncle Haim

הסיפור הבא הוא למעשה די "עתיק" (הרי לא נולדתי אתמול):

היה לי דוד, חיים שמו, אחיה הגדול של אמא שלי, ובשנות העשרים והשלושים של המאה שעברה הוא,

כמו רבים מצעירי יהדות רוסיה,  היה ציוני. הארגונים פעלו אז בצורה חצי מחתרתית – השלטון הקומוניסטי עדיין לא הגיע לשיא "השוויון והחופש". הוא היה חבר ב-"החלוץ" ואמי – "השומר הצעיר". שלוש פעמים דודי ניסה לעבור את הגבול בין ברה"מ ורומניה כדי להגיע לארץ ישראל. פעמיים תפסו אותו אנשי משמר הגבול הסובייטי ופעם שלישית, אחרי שהוא כבר עבר את הגבול, תפסו אותו אנשי משמר הגבול הרומני, שדדו ממנו הכל, הרביצו וזרקו בחזרה לברית המועצות. לא היה לו כסף אפילו להגיע הביתה והוא נאלץ ללכת עשרות קילומטרים ברגל.

עם התפתחות הסוציאליזם ו"הצדק והשוויון החברתי" – כל החשודים בפעילות ציונית אט אט "נאספו" ונשלחו ל"מחנות העבודה" או הוצאו להורג. גם דודי בשנת 1938 נעצר הואשם בציונות, נשפט ע"י השלישיה (כינוי למשפט שדה) ונשלח לעשר שנים במה שכונה "מחנות עבודה".

                        צילום מתעודת זהות לפני מעצרו.

סלחו לי על הפתיח ארוך במקצת – כי למעשה הסיפור בעצם רק מתחיל. בפעם הראשונה ראיתי את דודי בשנת 1948 כאשר הוא השתחרר  מ-"מחנות עבודה" והגיע אלינו להתייעץ עם אמא ולחפש כיוון ודרך בחייו, לבסוף הם התיישבו בשכנות אלינו: הוא מצא עבודה והביא את משפחתו. כשהייתי ילד שמעתי ממנו הרבה סיפורים על החיים במחנות, את רובם אני כבר לא זוכר, אבל הסיפור המעניין נשאר בזיכרוני - בגלל הקשר לאירועים אקטואליים והתעוררות דור שמתגעגע לצדק ושוויון סוציאליסטי. אנסה לשחזר אותו כאן:

ב-"מחנות העבודה" דודי נשלח למכרות הפחם בצפון רוסיה, באזור חוג הקוטב הצפוני שנקרא וורקוטה – Vorkuta . שם עבד עימו אדם שהגיע לברה"מ מארץ ישראל (פלשתינה) בשנות 1925-30 – לא זוכר בדיוק.

הוא סיפר לדודי שהיה פעיל קומוניסטי בעת שהותו בארץ ופעל בצורה נמרצת כנגד העליה ארצה. לפי תיאוריו האוניות היו מגיעות אז לנמל תל-אביב או יפו ונשארות בים בעת שהנוסעים היו מועברים בסירות לחוף. לפני שסירות ההעברה היו מספיקות להגיע לאוניות הוא וחבריו היו מגיעים וצועקים לאנשים על הסיפון:"אל תרדו! זו ארץ אוכלת יושביה! כולנו מתים מקדחת, מרעב, מניצול של עשירים! ואם אנו לא מתים ממחלות – אז ערבים הורגים אותנו!"

המשך - בכתבה המקורית, ראה קישור:

 https://zfonim.wordpress.com/2011/09/03/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/  

"חגיגות השנאה" של הפשיזם הישראלי

 "Celebrations of Hate" of Israeli Fascism

אם נתבונן מהצד באירועים האחרונים בארצנו הקטנטונת וננסה להבין מאיפה כל זה בא – לא נצליח להבין כלום. נכון, מגפת הקורונה התחילה בסין, אך מישהו הפיץ אותה בכל העולם. מי? לא בטוח שנדע מתישהו את האמת. כרגע למעטים מאוד יש תשובה לשאלה הזו.

... ביחד עם מגפת הקורונה (אפילו קודם) החלה בעולם מגפה נוספת – מגפת שיגעון, שנאה תהומית, הפיכת האדם לזומבי – טורף דו-רגלי. אך אפשר לראות קשר בין התנהגות שכבות מסויימות של האוכלוסייה בישראל, ארצות הברית, מדינות מסויימות באירופה המערבית. כאן כן אפשר להגיע לנקודות התחלה ומקורות ההפצה של נגיף השנאה. זוכרים אירועים באמריקה אחרי בחירתו של הנשיא טראמפ? מדובר בכנופיות הפשע אסלאמו-שמאלניות השולטות במפלגה הדמוקרטית באמריקה כבר עשרות שנים. כחמישים שנה עם הפסקות קטנות המפלגה הייתה שולטת שם, השתלטה על רוב אמצעי התקשורת מקומיים ועולמיים ובעזרתם הצליחה כמעט להרוס את העולם וגם את אמריקה, הפיצה לכל עבר את ההרס, שנאה, התנהגות חייתית. רק בחירתו של דונלד טראמפ לפני כארבע שנים הצילה את העולם מהרס כללי ומהפיכתו לעולם של תוהו.

כבר הזכרנו את הכלי העיקרי בסיפור: השנאה. רבים קראו או שמעו לפחות על ספרו של ג'ורג' אורוול  (George Orwell ) – 1984 המוקדש לחיים במשטרים טוטליטריים עתידניים ההופכים את האדם לרובוט שיבצע הכל מה שיכתיבו לו. הדבר הבסיסי בחברה הזו – השנאה - חייתית, שאין לה שום הסבר הגיוני. בוא נתבונן בקטע של הסרט המבוסס על הספר: "שתי דקות השנאה". לצערי אין לו תרגום לעברית אך הרוח של הסיפור בטח אפשר לקלוט.

1984 (1/11) Movie CLIP - Two Minutes Hate (1984) HD

Movieclips  

נחזור לאירועים של יומנו לא באמריקה, לא באירופה המערבית אלא בארצנו הקטנטונת. כאן בארץ אמצעי התקשורת, ששירתו בזמנו את אובמה, כל הזמן מפמפמים את השנאה ואת המתח, חוזרים על אותם הסיפורים השחוקים (שהם בדרך כלל סיפורי שקר) – ויוצרים הצגות הסתה מושלמת לעדר האידיוטים השימושיים שנוצר בהשפעתם. הכל נגד יהדות, אהבת המולדת וזכותנו על הארץ הזאת, התיישבות במולדתנו – הכל המזהה עם הימין האמיתי.

אחרי בחירות שנת1977 בהם כאילו ניצח הליכוד (הימין) והוקמה ממשלה ברשותו של מנחם בגין (כאילו גם ימינית) לא השתנה כלום במדינה, כי בגין השאיר על כנו את כל הפקידות הבכירה במנגנון הממשלתי. ההיפך: דווקא בתקופת ממשלת בגין, בעזרה פעילה של "נסיכי" הליכוד, שקיבלו תפקידי שרים, אך למעשה לא יוכלו לנהל אפילו חנות מכולת, אהרן ברק, בהיותו היועץ המשפטי של הממשלה, הצליח לארגן כנופיה שבהדרגה השתלטה על המדינה כולה.

חבורת אהרן ברק, השולטת למעשה בארץ בעזרת צבא של היועצים המשפטיים הנמצאים בכל מקום ומנהלים אותו, במקום הפקידות הממשלתית, מובילה את כל האירועים העיקריים בשלושים השנים האחרונות.

מפלגות האליטות הישנות (רוב המפלגות בכנסת) הם המריונטות המנוצלות למראית העין של הדמוקרטיה. כבר מזמן בבחירות לכנסת לא נקבע שום דבר ומפלגות הפוליטיות הן עלה תאנה של הרודנות המשפטית.

תוכלו לראות את ההמשך בכתבה המקורית לפי הקישור:

https://zfonim.wordpress.com/2020/10/05/celebrations-of-hate-of-israeli-fascism/